פטריקמוראטוגלו

להתאהב במשחק

הטניס הוא מרכז חיי מאז שהייתי בן 4. רציתי להיות טניסאי מקצוען, אבל ההורים שלי רצו שאלמד, כי הם הרגישו שזו אופציה הרבה פחות מסוכנת. לאחר שהנחתי בצד את החלום להיות שחקן, החלטתי להקדיש את חיי לעזרה לשחקנים צעירים להגשים את החלומות שלהם בטניס. כך הקמתי את "אקדמיית מוראטוגלו" ב-1996 והתחלתי לעבוד כמאמן.

אני אוהב את הדרך שבה כל שחקן מציב אתגרים שונים לחלוטין לאימון. אם המטרה היא תמיד להפוך אותם לטובים יותר בניצחון משחקים, עלינו למצוא נתיב שונה להגיע לשם בכל פעם מחדש. אני גם נהנה במיוחד מהאמון שנבנה בין השחקן למאמן ומההשפעה שיכולה להיות למאמן על תוצאות השחקן.

הטיפים המקצועיים שלי

להיות מאמן גדול פירושו להחזיק בהרבה תכונות שונות. אבל החשובה מכולן היא תשוקה. אימון הוא עבודה כל כך תובענית, שהמאמן חייב להיות מלא בתשוקה כדי שיוכל לשמור על האמונה, להילחם על מה שהוא רוצה להשיג ולהפיח בשחקן שלי את המוטיבציה והאמונה הנוספות הללו.

אין "מתכון" אחד לאימון. לכל שחקן יש משחק שונה, צרכים שונים ודרך שונה לתקשר. כמאמן, המשימה שלי היא לנתח ואז לתת את ההכוונה הנכונה, כדי שהשחקן שלי יעבור לשלב הבא. המאמן חייב להוביל, והדרך היחידה לעשות זאת נכון היא להיות האדם שמראה את הדרך להצלחה.

אני מאמין שכל שחקן זקוק לסגנון אימון ייחודי. המטרה שלי היא להיות קרוב ככל האפשר לאותו אדם, וזו הסיבה שאני מתאים את ההתנהגות שלי לפסיכולוגיה של השחקן. אימון מצוין עוסק כולו בהתקדמות מתמדת. אם היום תוכנן בצורה נכונה, עם יעדים מוגדרים, עם תרגילים מאורגנים ואם לשחקן שלי יש את הלך הרוח (Mindset) הנכון – אנחנו חייבים לראות שיפור אמיתי בכל יום.

שואב השראה

הרגעים הגאים ביותר שלי הם כשאני מרגיש שהייתה לי השפעה על תוצאות השחקן שלי. זו המטרה שלי והסיבה שבגללה אני מאמין שחקנים שוכרים אותי. הם רוצים להשתפר, לנצח יותר. אני רוצה ששיתוף הפעולה שלהם איתי יהיה המוצלח ביותר שהיה להם אי פעם.

בתחילת הקריירה הושפעתי במיוחד מבוב ברט, המאמן האוסטרלי שעבד עם בקר ואיבניסביץ'. הכרתי אותו ועבדתי איתו במשך 6 שנים. הוא עזר לי להבין את החשיבות של טכניקה וטקטיקה. קראתי גם את הספרים של אנתוני רובינס והם עזרו לי מאוד בעבודה על המנטליות עם השחקנים שלי. לבסוף, הושפעתי מאוד מז'וזה מוריניו בשל השפעתו על עולם הכדורגל ושיטת האימון שלו, שהייתה שונה מכל מה שהיה לפניו.

השחקנים שלי לימדו אותי שהכל אפשרי ושאני תמיד חייב להאמין שהם ינצחו ויצליחו. זכיתי לעבוד עם הרבה שחקנים פנטסטיים ועם אגדה אחת (סרינה וויליאמס). הם הפתיעו אותי לטובה כל כך הרבה פעמים. בתחילת הדרך הגישה שלי התבססה יותר על לוגיקה. עם השנים הבנתי שניתן לשנות את המציאות באמצעות אמונה. כשראיתי את סרינה מנצחת ברולאן גארוס ב-2015 עם 40 מעלות חום לאורך כל השבוע השני, הבנתי כמה חשוב היה לה להאמין שהיא מסוגלת לעשות זאת.

לאמן את ה-Mindset

ההיבט המנטלי של המשחק הוא מכריע, שכן הוא מבדיל בין טניסאי טוב מאוד לבין אלוף. זה יכול ללבוש צורות רבות – מעזרה כללית לשחקנים לאמץ סיבולת פיזית ומשמעת, ועד לדברים ספציפיים יותר כמו משחק תחת לחץ, שיפור הריכוז ומשחק נכון בנקודות החשובות.

הספורט הזה קשה מאוד מנטלית כי שחקנים בדרכם לטופ 100 העולמי חייבים לעבור הרבה עליות ומורדות. הקשוחים ביותר שורדים, אבל כדי להצליח הם זקוקים לסביבה תומכת סביבם. לשחקנים מצליחים יש גם תוכנית פיתוח ברורה מאוד שעוזרת להם להישאר ממוקדים ולסמוך על התהליך גם כשזמנים הופכים לקשים.

מערכת יחסים בין מאמן לשחקן מבוססת על מוטיבציה. לפעמים, לעומת זאת, השחקן מפגין פחד (מכישלון, למשל) והתנהגותו משקפת זאת. כמאמנים, עלינו להבין שעל ידי עזרה להתגבר על הלחץ, המוטיבציה האמיתית של השחקן תתחיל להופיע שוב.

אימנתי שחקנים רבים במצבים קשים. אפילו סרינה הייתה בנקודת שפל בקריירה שלה כשהתחלנו לעבוד יחד. מה שמעניין הוא שכשדברים משתבשים, שחקנים עושים שתי טעויות קלאסיות: או שהם נכנסים לפאניקה ומחפשים פתרון מהיר במקום לקחת זמן לנתח מה לא בסדר, או שהם נוטשים אסטרטגיה אם היא לא עובדת מיד. מה שאני תמיד עושה זה להישאר רגוע, להקשיב, להתבונן ולקחת את הזמן להבין ולנתח. ברגע שאני מרגיש שיש לי מספיק מידע, אני בונה תוכנית.